הלכה חדשה של ביהמ"ש המחוזי: כתובתה של האישה מנישואיה אינה שטר חוב מוחלט ובהיותה מוגזמת לא תיאכף במלואה - לא בחיים ולא במוות
לראשונה נדרש בית המשפט המחוזי במסגרת ערעור (עמ"ש 48945-08-23) שהוגש על פסק דין של בית המשפט למשפחה להידרש לסוגיית כתובה מוגזמת מן העיזבון, בית המשפט המחוזי (בפסק דין מפורט של כב' השופט צבי ויצמן) קיבל את פסק הדין של בית המשפט למשפחה (כב' השופטת מירה רום פלאי) ודחה את הערעור בפסק דין ארוך ומנומק המקבל את טענות המשיבה שיוצגה על ידי עו"ד אווה שטיינמץ (קליין), עו"ד שירה רביד ועו"ד דרור דיין ממשרד אלטו קליין שטיינמץ תל אביב וקובע - כי כתובה בסך 1,800,000 (מיליון ושמונה מאות אלף) היא כתובה מוגזמת והאלמנה, שהיא בעצם גרושתו הלא פורמלית של המנוח, תקבל רק עשירית מסכום הכתובה כאשר אין הבדל בין כתובה מוגזמת בגירושין לכתובה מוגזמת מן העיזבון.
הצדדים בעניינו, המנוח וה"אלמנה" ניהלו הליכי גירושין ארוכים ומסובכים ואף הסכימו להתגרש ובית הדין הרבני נתן "פסק דין מוסכם לגירושין" ובמסגרת הליכי הגירושין אף חולק הרכוש שבין הצדדים. האישה לא הגישה תביעתה לכתובה בשום שלב, אלא רק כחודש לאחר שהמנוח נהרג בפתאומיות וצוואתו נחשפה, צוואה במסגרתה הוא מוריש את כל רכושו לאחותו. במסגרת ההליכים אשר התקיימו הן בביהמ"ש לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני נקבע כי הן במסגרת פסק הדין והן בהחלטות שונות כי האלמנה התנהלה בחוסר תום לב. אולם זה לא מנע ממנה להגיש תביעת כתובה מן העיזבון ואף לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. מקרים קשים יוצרים תיקים קשים. והנה לפנינו התוצאה.
להמשך קריאה - לחצו כאן
Comments